פלאפון תקשורת בע"מ נ' מפרם בעמ

החלטה

העניין שבפני, בקשת הנתבעת למתן רשות להתגונן בפני התובענה.

התובענה אשר הוגשה הינה תובענה כספית בסדר דין מקוצר בהיקף כספי של 181,838 ₪, תרות חוב אשר נצברו לטענת התובעת אצלה, בגין מתן שירותים סלולריים לנתבעת.

הנתבעת הגישה בקשה למתן רשות להתגונן, במסגרתה טענה כי התובעת הפרה את המוסכם בין הצדדים, כאשר חשבונות התובעת, שהיו מורכבים ורבים לאור היקף פעילותה של הנתבעת וריבוי השימוש (כמו גם ריבוי מספרי מנוי) הוביל לבדיקת חשבונות התובעת, באופן בו הנתבעת טוענת כי משך תקופה ממושכת ביותר נגבו ממנה כספים רבים ביתר.

גביית היתר התבטאה, לטענת הנתבעת, בגביית יתר בגין מסרונים, חבילות גלישה סלולרית אשר לא נוצלו ותמורתן נגבתה, חיובי יתר בגין שימוש סלולרי בחו"ל ובניגוד למוסכם ולחבילות שירות מוסכמות, חיובים חריגים וחיובים אסורים בגין שירותי תוכן, אי זקיפת הטבות מוסכמות וחיובים בגין רכישת ציוד ואי קיזוז ציוד אשר הושב.

הנתבעת תמכה טענותיה בתחשיב אשר נערך על ביס השערה, וביום 5.11.2013 נתקיים בפני דיון בבקשה. בתום הדיון הוסכם כי על מנת שתהא התמונה המלאה פרושה בפני בית המשפט, התובעת תמסור לנתבעת פירוט מלא של פניות לקבלת שירות (המתועדות במלואן במערכת crm של התובעת), ופירוט מלוא החשבוניות, כאשר לנתבעת תינתן הרשות להשלים טיעוניה בהקשר זה.

בחלוף תקופה ממושכת ולא מבלי שבית המשפט נדרש לסייע לצדדים בהקשר זה, הועבר לנתבעת הפירוט הנדרש.

לאחר בחינת תיעוד הפניות ומלוא התיעוד החשבונאי, הפנתה הנתבעת למספר נקודות, לגביהן היא מלאה כרימון כנגד תובענת התובעת; הנתבעת מפנה לכך כי פירוט הפניות (היקפו כ- 420 עמ') אינו מלא ואינו ממצה, והפנתה לשש פניות אשר נשלחו בדוא"ל בהקשר של קבלת שירות.

אציין כי הפניות כאמור נוגעות לרכיבים אשר נכללים באותם רכיבים אשר לגביהם נטענת גביית יתר. טענת הנתבעת לגבי גביית יתר בגין אי קיום הוראותיה לגבי חבילות שיחה מחו"ל, לא הופרכה במסגרת מסירת התיעוד, אלא ההיפך יהא מדויק יותר: שימוש בחיוב לחו"ל ומחו"ל נפוץ מאוד במערכת היחסים שבין הצדדים, וסבורני כי היקף הטענות ברכיב זה – לבדו – מצדיק מתן רשות להתגונן בפני התובענה.

הרף אשר נקבע בפסיקת בתי המשפט אינו ניכר, וכאשר ניתן לומר כי בהחלט התובענה שנויה במחלוקת, והתימוכין שהביאה הנתבעת בהקשר זה, מקנים הגנה אפשרית בפני התובענה, מן הראוי שבית המשפט יבחן בחינה מלאה של מכלול הטענות; לעתים, כאשר מדובר בהגנה דחוקה עד מאוד, ניתן לפצל וליתן רשות להתגונן בפני התובענה לגבי חלקים ממנה, או לעתים להתנות מתן הרשות להתגונן בהפקדה ערובה ראויה, ואולם התרשמתי שפני הדברים אינם כך, כאשר טענת גביית היתר מפורשת ומפורטת (הגם שבחלקה מכילה היא תחשיב שאינו נתמך באסמכתאות, אולם מדובר במקצת התחשיב ולא כחלק מהותי ממנו).

לאור כל האמור לעיל, סבורני כי אין מנוס ממתן רשות להתגונן בפני התובענה, שכן אין מדובר ב"הגנת בדים" או הגנה דחוקה, כאשר ניתן אף לומר כי דחיית הבקשה למתן רשות להתגונן תביא לעיוות דין בכל הנוגע לנתבעת.

התובענה תועבר לפסים של סדר דין רגיל. הבקשה והתצהיר התומך ישמשו ככתב הגנה.

המזכירות תנתב התובענה לצורך קביעת מועד לדיון.

ניתנה היום, ו' אדר תשע"ד, 06 פברואר 2014, בהעדר הצדדים.